|
חידושים בחקיקה - 2001 |
|
|
הנוסח המלא והמעודכן של החוקים והתקנות המפורטים להלן מופיע בשירות "מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש", בפרק החקיקה.
חוקים שהתעדכנו:
·
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001
·
זיכוי ממס לתושבי באר-שבע והנגב - סעיף 11ב לפקודת מס
הכנסה
·
חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה,
התשס"א-2000
·
תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עקב הריון ולידה של
בת זוג), התשס"א-2000
ההיסטוריה של הזכות להודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
משקפת היטב את הדינמיקה של משפט העבודה, ולכן נאריך קצת בתיאורה.
החובה לתת הודעה מוקדמת על פיטורים או על התפטרות נקבעה
בהסכמים קיבוציים ובחוזים אישיים רבים, והיתה נהוגה גם כשלא נקבעה במפורש בהסכם
עבודה. התפוצה הרחבה של חובת ההודעה
המוקדמת הביאה לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה שבה נקבע כי חובת הודעה מוקדמת
לעובד חודשי היא נוהג שפטורים מלהוכיח אותו, ולכן כל עובד חודשי שאינו בניסיון, שלא
נקבע לגביו אחרת בחוזה העבודה החל עליו, זכאי לתקופת הודעה מוקדמת בת חודש אחד.
צעד חשוב להסדרתה של חובת ההודעה המוקדמת נעשה בחודש
ספטמבר 1996, בהסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות הכללית לבין לשכת התיאום של הארגונים
הכלכליים, שבו נקבעו הכללים הבאים לאורכה של תקופת ההודעה המוקדמת:
"א. (1) עובד חודשי במהלך שנת עבודתו הראשונה,
יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטורים של יום לכל חודש עבודה בששת חודשי עבודתו
הראשונים ויומיים וחצי לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי לעבודתו עד למקסימום של
שלושה שבועות.
(2) עובד חודשי לאחר שנת עבודה יהיה זכאי להודעה מוקדמת
לפני פיטורים של חודש.
ב. עובד יומי, לאחר תקופת עבודה, כמפורט להלן, יהיה
זכאי לתקופת הודעה מוקדמת לפני פיטורים הקצובה בצידה:
(1) במהלך שנת עבודתו הראשונה - יום לכל חודש עבודה.
(2) לאחר שנת עבודה - שבועיים.
(3) במהלך שנת עבודתו השניה - שבועיים, כאמור לעיל ועוד
יום נוסף לכל חודשיים עבודה בשנה זו.
(4) לאחר שנתיים עבודה - שלושה שבועות.
(5) במהלך שנת עבודתו השלישית - 3 שבועות כאמור לעיל ועוד יום נוסף לכל
חודשיים עבודה בשנה זו.
(6) לאחר שלוש שנות עבודה ואילך - חודש".
כעבור שנה, בחודש אוקטובר 1997, ניתן להסכם זה
צו-הרחבה, המרחיב את תחולתו לכל העובדים שנושא זה אינו מוסדר לגביהם בדרך אחרת,
המקנה להם זכויות עדיפות.
כעת נעשה צעד אחרון לביסוסו של המנהג לתת הודעה מוקדמת
ולהפיכתו לנחלת הכלל, עם חקיקתו של חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות,
התשס"א-2001. משך ההודעה המוקדמת על-פי חוק זה זהה לחלוטין לזה שבהסכם
הקיבוצי האמור לעיל ובצו ההרחבה שהוצא לו.
החוק נכנס לתוקף ב- 1 ביוני 2001.
בעניין חובת ההודעה המוקדמת החוק אינו מחדש הרבה, אך יש
בו שני חידושים אחרים:
q הודעת פיטורים או התפטרות חייבת להימסר בכתב,
ובה יצוין מועד מסירת ההודעה ומועד סיום העבודה.
q המעביד חייב לתת לעובד, תוך 14 יום מסיום
העבודה או תוך 7 ימים מיום דרישת
העובד, אישור בכתב על תקופת עבודתו.
בחודש יולי 2001 יופעל סעיף 11ב לפקודת מס הכנסה
("חוק הנגב") כהוראת שעה לשנים
2001עד 2003.
סעיף זה מעניק הנחה בשיעורים של 5%-25% לתושבי הנגב, בהתאם למקום
מגוריהם. להנחה זכאים יחידים שמקום מגוריהם הקבוע ומרכז חייהם הוא ב"אזור
באר-שבע והנגב". תושב המבקש לקבל הנחה ממס יגיש בקשה על גבי טופס 1312 לרשות המקומית במקום מגוריו. הרשות
המקומית תאשר את התושבות על גבי טופס 1312א, אותו ימציא העובד למעסיקו. את הטפסים
ניתן לקבל במשרדי פקידי השומה ובאתר האינטרנט של נציבות מס הכנסה http://www.mof.gov.il/itc
.
הזיכוי מהמס מותנה בתושבות בישוב המזכה במשך שנת מס
מלאה. חרף זאת, מי שהשלים שנת תושבות ראשונה, זכאי לקבל זיכוי יחסי בגין תקופת
התושבות בשנה הקודמת, באמצעות הגשת דו"ח על הכנסותיו לפקיד השומה בגין השנה
שבה התיישב בישוב.
חלק מהישובים שסעיף 11ב חל עליהם, זכאים להנחה גם לפי
סעיף 11 והתקנות שהותקנו מכוחו:
q תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי
אילת וישובי הערבה), התשל"ו-1975.
q תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים
ובהאחזויות נח"ל), התשל"ח- 1978.
q תקנות מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי מצפה רמון),
התשמ"ז-1987.
בישובים אלו יינתן הזיכוי לפי אחד משני הסעיפים, המיטיב
עם העובד. כאשר לעובד יש גם הכנסה שאינה הכנסה מעבודה או מפנסיה, יש לתת את הדעת
לכך שההכנסה המזכה לעניין התקנות מכוח סעיף 11 לפקודה היא כל הכנסתו החייבת של
העובד, בעוד שלעניין סעיף 11ב ההכנסה המזכה היא הכנסה לפי סעיפים 2(1), 2(2),
2(5), 2(8), 2(9), 2(10) ומרווח הון המופק מנכסים שבאזור.
כתוצאה מהפעלת החוק בשנת 2001 רק מאמצע השנה, נקבע כי
בשנת המס 2001 יינתן הזיכוי על מחצית ההכנסה השנתית של העובד ובמגבלות מחצית התקרה
השנתית, כלומר, עד תקרה של -.83,750 ש"ח.
בהוראותיה למעבידים הוסיפה נציבות מס הכנסה את הכללים
הבאים:
בתקנונים של אחדות מקופות הפנסיה הוותיקות
נקבעה פנסיית שאירים לאלמן בשיעור 50% בלבד מהפנסיה לאלמנה. בהתאם להצעתו של
ח"כ עמיר פרץ בוטלה אפליה זו, והחל מיום 8 בנובמבר 2000 משווה החוק החדש את
שיעור הפנסיה לאלמן לזה של אלמנה
(הגבוה יותר מבין השניים). החוק חל גם על מי שהיה אלמן (או אלמנה) במועד תחילת
החוק, על תשלומי פנסיה המשולמים לו ממועד זה ואילך.
הערכת האוצר לעלות חוק זה היא 3.4 מליארד
ש"ח. מובן שקרנות הפנסיה אינן יכולות לשאת בעלות זו, ולכן קובע החוק שהעלות
תמומן על-ידי אוצר המדינה. במסגרת
חוק ההסדרים במשק המדינה הוקפאה הפעלתו של חוק זה החל מחודש אפריל 2001 ועד דצמבר
2001.
פורסם ב-15 בנובמבר 2000, ספר החוקים 1755
בהמשך לחקיקת חוק דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות
עובד עקב הריון ולידה של בת זוג), פורסמו תקנות המפרטות את התנאים למימושה של זכות
זו על-ידי העובד.
התקנות מוצגות בהמשכו של החוק האמור.
פורסם ב-13 בנובמבר 2000, קובץ התקנות 6065