חוק שעות עבודה ומנוחה - העבדה בטיפול בבעלי חיים במנוחה השבועית ובשעות נוספות
-
פרק ראשון: מבואarrow
-
1.
- פירושים
-
פרק שלישי: מנוחה שבועיתarrow
-
פרק חמישי: הפסקותarrow
-
20.
- הפסקות 20א.
- הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים 21.
- הפסקה בין יום עבודה למשנהו 22.
- עבודת לילה 23.
- היתר בדבר הפסקות
-
פרק ששי: פיקוח וענשיםarrow
-
24.
- סמכויות מפקח עבודה 25.
- פנקס שעות עבודה וכו' 26.
- ענשים 27.
- אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים 28.
- דין חבורת עובדים 29.
- בוטל
-
פרק שביעי: הוראות שונותarrow
-
30.
- תחולת החוק 31.
- המדינה כמעסיק 32.
- ביצוע ותקנות 33.
- חובת התיעצות 34.
- העברת סמכויות 35.
- שמירת-זכויות 36.
- ביטול 37.
- תחילת תוקף
-
י"פ 191 התשי"א, עמ' 1385
נתתי היתר כללי, לפיו:
1. א. עובד ברפתנות ובכל עבודה אחרת הקשורה במישרים בטיפול בבעלי חיים - מותר להעבידו במנוחה השבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד יתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
ב. מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, ולפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
ג. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.2. רפתן שאין תקנות שעות עבודה ברפתנות, התשי"א-1951 חלות עליו - מותר להעבידו שתי שעות נוספות ליום ועשרים ושתים שעות נוספות לשבוע, ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על ארבעים וארבע בארבעה שבועות רצופים.