הכירו את ניר אפשטיין, 7 שנים בחילן, PMO בתחום חשבות השכר (BPO)

מתגורר ביפו עם זוגתו ענת, אבא לאלי וריה, יום אחד יחליף את ד"ר סוס

 

8 שנים בחילן and still counting...
הגעתי לחילן דרך "חבר מביא חבר", הכרות אישית עם הבן של ציון אמשלום, מנהל הפרויקטים באגף היישום. הגעתי לתפקיד של מיישם מערכות מידע לתחום השכר כשאין לי הכרות עם התחום. למדתי ספרות ואומנות באונ' ת"א, הכי לא קשור שיש. בתחום יישום השכר, המתנתי לקורס הסבה 10 חודשים ובינתיים השלמתי שנה אחרונה לתואר ראשון במנע"ס ולימודי המשך לראיית חשבון. לא היה קל לשלב, ההשלמה לראיית חשבון נמשכה שנתיים והלימודים הצריכו יום לימודים בשבוע. המנהלים בחילן אפשרו גמישות למשרה על מנת שאוכל לסיים את הלימודים. בינתיים, הרחבתי את המשפחה ונולדה בתי הבכורה אלי. במהלך 5 השנים בתחום יישום השכר הובלתי פרויקטים שונים, ביניהם: חילנט שכר, הקמת טופס 101 אלקטרוני, מודול אקטואריה ותהליכי workflow. הייתי שותף להקמות של מודולים חדשים במשך תקופה מאתגרת ומעצבת ביישום שכר. בתפקידי הנוכחי אני מעמיק בתחום ניהול הפרויקטים לאחר שעברתי לתחום חשבות השכר, ה-BPO, כ-PMO ואחראי על ארגון ושיטות.

מה אתה יכול לספר על המעבר ל-BPO?
אני בוחר לספר על הליווי שעברתי בתהליך. סמנכ"ל היישום, היה לי למנטור וליווה אותי מבחינה מקצועית ואישית בשנותיי הראשונות בתחום יישום השכר. לאחר המעבר, מנהל תחום ה-BPO "נכנס לנעליו". הדיאלוג הפתוח והכן, ההכוונה והליווי הם אלו שהביאו אותי להתפתחות מקצועית ואישית. גם כעבור למעלה משנתיים
ב-BPO , אני בהחלט רואה את מנהל התחום, דיוויד רד, כמנטור ואני ממשיך להתקדם ולהתפתח בליוויו.

אז למה דווקא ביפו?
אחרי כמה שנים בת"א, ענת ואני עברנו ליפו והחיים בדו קיום מאוד תואמים את מי שאנחנו ואת איך שאנו רוצים שהבנות שלנו יגדלו. חודש ביפו ואתה פשוט מכיר את כולם, החוויה ביפו מאוד עוצמתית. כמו מראה הניצבת מולך בכל רגע.

מה אתה עושה כדי לשבור שגרה?
ספרות, אמנות, נגרות, עיצוב וכתיבה.

למה חילן?
כי זה מקום שמתאים למגוון מאוד הטרוגני ורחב של אנשים. כאדם המכיר ומעריך שונות בין אנשים, מגוון האנשים מאפשר התפתחות אישית תמידית. כאדם הנוטה להעמיק, מבחינה מקצועית יש כל כך הרבה מה ללמוד בעולמות התוכן בחילן. כמו כן, יש אפשרות לנהל work-life balance שהוא נכון לתפיסתי.
בשורה התחתונה- בחילן יודעים להעריך מאמץ ולרוץ איתך למרחקים ארוכים.

בקטנה...
אם לא הייתי מיישם, הייתי: גנן בגן ילדים או מאמן כדורגל
למה כדורגל: כדורגל (ומוזיקה) מחברים בין אנשים
קפה עם: ג'ון לנון
אם הייתה לי אפשרות, הייתי חי בתקופה: בסוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20, כשהחיים היו פשוטים יותר, אך האמנות מורכבת.

חזרה לדף קריירה >