חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה - פרק א': פרשנות

מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה.

בחוק זה -

"הארגונים" - ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;

"בודק שכר מוסמך" - מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות פרק ו';

"בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" - כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה;

"הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"חוק בית הדין לעבודה" - חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;

"חוק בתי דין מינהליים" - חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992;

"חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

"חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם" - חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;

"חוק עבודת נוער" - חוק עבודת נוער, התשי"ג-1953;

"חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"חוק שעות עבודה ומנוחה" - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;

"מזמין שירות" - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;

"הממונה" - מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב';

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם;

"מעשה" - לרבות מחדל;

"מפקח עבודה" - כמשמעותו בסעיף 23;

"צו הרחבה" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

"קבלן" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;

"שירות" - שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה;

"השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה.