חוק שעות עבודה ומנוחה - היתר כללי להעבדה בשעות נוספות במפעלים שבהם עובדים שבוע עבודה בן 5 ימים
-
פרק ראשון: מבואarrow
-
1.
- פירושים
-
פרק שלישי: מנוחה שבועיתarrow
-
פרק חמישי: הפסקותarrow
-
20.
- הפסקות 20א.
- הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים 21.
- הפסקה בין יום עבודה למשנהו 22.
- עבודת לילה 23.
- היתר בדבר הפסקות
-
פרק ששי: פיקוח וענשיםarrow
-
24.
- סמכויות מפקח עבודה 25.
- פנקס שעות עבודה וכו' 26.
- ענשים 27.
- אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים 28.
- דין חבורת עובדים 29.
- בוטל
-
פרק שביעי: הוראות שונותarrow
-
30.
- תחולת החוק 31.
- המדינה כמעסיק 32.
- ביצוע ותקנות 33.
- חובת התיעצות 34.
- העברת סמכויות 35.
- שמירת-זכויות 36.
- ביטול 37.
- תחילת תוקף
לתחילת העמוד
היתר כללי להעבדה בשעות נוספות במפעלים שבהם עובדים שבוע עבודה בן 5 ימים
-
י"פ 3669, התשמ"ט, (15 ביוני 1989), עמ' 3349
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11 ו-15 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - החוק), אני מתיר בזה העבדת עובד במפעל בשעות נוספות כלהלן:
(1) בכל אחד מחמשת ימי העבודה הרגילים בשבוע בהתאם לנהוג במפעל - במספר השווה להפרש שבין יום העבודה לפי סעיפים 2, 4 או 5 לחוק ל-12 שעות עבודה.
(2) ביום שאינו נמנה עם ימי העבודה הרגילים בשבוע בהתאם לנהוג במפעל ואינו יום המנוחה השבועית כמשמעותו בחוק - שש שעות.
הכל ובלבד שהעובד לא יועבד יותר מחמש עשרה שעות נוספות לשבוע.
(3) לענין היתר זה, "מפעל" - מקום עבודה שנהוג בו שבוע עבודה בן חמשה ימים.
ההיתר הכללי להעבדה בשעות נוספות שפורסם בי"פ 1977, התשל"ד, עמ' 553, לא יחול לגבי עובד שחל עליו היתר זה.