חוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008

1. הגדרות

בחוק זה -
"בנק מרכזי" - לרבות כל רשות המהווה את הסמכות המוניטרית המרכזית במדינה זרה;

"גוף נפרד" - רשות שלטונית במדינה זרה, שהיא בעלת אישיות משפטית נפרדת מממשלת אותה מדינה;

"מדינה זרה" - לרבות יחידה מדינית במדינה שהיא מדינה פדרלית, רשויות הממשל במדינה זרה, בעלי תפקידים רשמיים המייצגים את המדינה בביצוע תפקידם, וגוף נפרד;

"נכס מסחרי" - נכס, למעט נכס דיפלומטי, נכס קונסולרי, נכס צבאי או נכס של בנק מרכזי, המוחזק בישראל בידי מדינה זרה למטרה מסחרית; לעניין זה יראו נכס המוחזק בישראל בידי מדינה זרה ואינו מיועד למטרה מסוימת, כנכס המוחזק בידיה למטרה מסחרית, אלא אם כן הוכח אחרת;

"נכס צבאי" - נכס המשמש או המיועד לשמש בקשר לפעילות צבאית, והוא בעל אופי צבאי או שהוא בשליטת רשויות הצבא;
"עסקה מסחרית" - כל עסקה או פעולה שהיא מתחום המשפט הפרטי ובעלת אופי מסחרי, לרבות הסכם למכר טובין או שירותים, הלוואה או עסקה אחרת, למימון, ערובה או שיפוי, ואשר איננה כרוכה, במהותה, בהפעלת סמכות שלטונית.

15. חסינות המדינה הזרה מפני הליכי הוצאה לפועל

(א) לנכסיה של מדינה זרה תהא חסינות מפני הליכי הוצאה לפועל של פסק דין או של החלטה אחרת של בית משפט בישראל.

(ב) לא יוטל על מדינה זרה ועל אדם הפועל בשמה של מדינה זרה קנס או מאסר, בשל אי–קיום פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בישראל שניתן נגד המדינה הזרה.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בישראל בעניינים פליליים.

16. סייג לחסינות

על אף הוראות סעיף 15 (א), לנכסי מדינה זרה המפורטים להלן, לא תהא חסינות לפי הסעיף האמור:
(1) נכס מסחרי;

(2) נכס בישראל אשר הגיע למדינה הזרה בירושה, במתנה או כזכייה ברכוש בלא בעלים;

(3) נכס מקרקעין בישראל.

17. ויתור על חסינות 

(א) לנכסי מדינה זרה לא תהא חסינות לפי סעיף 15 אם המדינה הזרה ויתרה עליה במפורש ובכתב, או אם ויתרה עליה בהודעה לבית המשפט בכתב או בעל פה.     

(ב) ויתור לפי  סעיף זה יכול שיינתן דרך כלל או לגבי נכס מסוים, מראש או בדיעבד, ויכול שיוגבל בסייגים, ובלבד שוויתור לגבי נכס דיפלומטי, נכס קונסולרי או נכס של בנק מרכזי, יינתן במפורש.

(ג) ויתור של מדינה זרה על חסינות מפני סמכות שיפוט, שניתן לפי סעיפים 9 או 10 לא ייחשב כוויתור לפי סעיף זה.

(ד) ויתור לפי סעיף זה לא יחול על נכס צבאי.

(ה) ראש משלחת דיפלומטית של מדינה זרה בישראל או מי שממלא בפועל תפקיד כאמור, מוסמך לוותר על החסינות לפי סעיף זה בשם המדינה הזרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לאחר לוותר על החסינות בשם המדינה הזרה.

18. הוצאה לפועל נגד נכסי גוף נפרד

על אף הוראות סעיף 15 (א) לא תהא לנכסי גוף נפרד, למעט בנק מרכזי, חסינות מפני הוצאה לפועל של פסק דין או של החלטה אחרת שנתן בית משפט בישראל, אלא אם כן סמכות השיפוט של בית המשפט מקורה בוויתור על חסינות מפני סמכות השיפוט, שניתן לפי סעיפים 9 או 10 .

19. הודעה ליועץ המשפטי לממשלה

(א) העלתה מדינה זרה טענה לחסינות לפי חוק זה, תמסור הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה.

(ב) עלתה בבית המשפט שאלה של חסינות מדינה זרה לפי חוק זה, ולא נמסרה על כך הודעה לפי סעיף קטן (א), ימסור בית המשפט הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה.

20. החלת החסינות על ישות מדינית שאינה מדינה זרה

שר החוץ, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאישור הממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי לישות מדינית תהא חסינות לפי פרק
ב' או פרק ג' לחוק זה, אף שמעמדה המשפטי הבין–לאומי אינו עולה כדי מעמד של מדינה; צו לפי סעיף זה יכול שיהיה דרך כלל, לסוגי עניינים או לעניין מסוים, ויכול
שיוגבל לתקופה קצובה.

21. חסינות דיפלומטית וקונסולרית

חוק זה אינו גורע מחסינות דיפלומטית או קונסולרית או מחסינות אחרת החלה בישראל לפי כל דין או נוהג.

22. מעמד כוחות צבא זרים

על אף האמור בחוק זה, על תביעות בשל מעשה או מחדל שבוצעו בידי כוחות צבא זרים שזכויותיהם ומעמדם בישראל נקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה שלה
שייכים כוחות הצבא הזרים, יחולו הוראות הסכם כאמור.

23. ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר החוץ, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

24. תחולה

חוק זה יחול גם על הליכים שהוגשו לבית המשפט לפני תחילתו, ובלבד שטרם החל הדיון בהם.