צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום ט"ו בשבט התשע"ד (16 בינואר 2014), בין נשיאות הארגונים העסקיים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7063/2014 (או 7001/2014), וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף

בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2014 יהיה 26.40 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הוא כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

נפתלי בנט

שר הכלכלה

י"פ 6791 מ-24.4.2014

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7022/2011, וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף

בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2011 יהיה 24.40 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הוא כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

שלום שמחון

שר התעשיה המסחר והתעסוקה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"ד בטבת התשס"ט (20 בינואר 2009), בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7029/2009, וכי ההוראות המורחבות, כמפורט בתוספת, יחולו ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2009 יהיה 22.70 שקלים חדשים ליום
עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. 

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. 

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

בנימין (פואד) בן אליעזר

שר התעשיה המסחר והתעסוקה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"ז באדר א' התשס"ח (4 במרץ 2008), בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7014/2008, וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2008 יהיה 21.56 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

אליהו ישי

שר התעשיה המסחר והתעסוקה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום כ"ב בתמוז התשס"ד (11 ביולי 2004) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7016/2004, וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו ביום י"ב בתמוז התשס"ד (1 ביולי 2004) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט: עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום י"ב בתמוז התשס"ד (1 ביולי 2004) יהיה21.14 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.


4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

י"ד באלול התשס"ד (31 באוגוסט 2004)

אהוד אולמרט

שר התעשיה המסחר והתעסוקה

ילקוט הפרסומים 5332, התשס"ה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום ו' בשבט התשס"ג (9 בינואר 2003) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7002/2003, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"ז בטבת  תשס"ג (1 בינואר 2003) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט -

(1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 20.76 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. 

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו. 

ב' באדר ב' התשס"ג (6 במרס 2003)

זבולון אורלב

שר העבודה והרווחה

ילקוט הפרסומים 5167, התשס"ג

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום ח' באב התשס"ב (17 ביולי 2002) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7036/2002, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"א בתמוז התשס"ב (1 ביולי 2002) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט:

(1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 20 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. 

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו.

י"ד בתשרי התשס"ג (20 בספטמבר 2002)

אליהו ישי  

שר העבודה והרווחה

ילקוט הפרסומים 5118, התשס"ג

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום כ' בטבת התשס"א (15 בינואר 2001) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7011/2001, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט:

(1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף

בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 18.67 שקלים חדשים ליום עבודה. 

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו.

כ"ו באדר התשס"א (21 במרס 2001)

אליהו ישי

שר העבודה והרווחה

ילקוט הפרסומים 4978, התשס"א

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום י"ח בחשון התש"ס (1 באוקטובר 2001) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7045/99, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"א בתשרי התש"ס (1 באוקטובר 1999) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט:

(1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 17.95 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו.

כ, בשבט התש"ס (27 בינואר 2000)

אליהו ישי

שר העבודה והרווחה

ילקוט הפרסומים 4854, ג' באדר א' התש"ס 9.2.2000

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המואגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום כ' בתמוז התשנ"ח (14 ביולי 1998) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7039/98, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ג' באדר התשנ"ח (1 במרס 1998) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט:

(1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם; 

(2) עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף
בהסכם

2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 16.66 שקלים חדשים ליום עבודה.

3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.

6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו. 

כ"ב באלול התשנ"ח (13 בספטמבר 1998)

אליהו ישי

שר העבודה והרווחה

ילקוט הפרסומים 4689, ל' בתשרי התשנ"ט, 20.10.1998

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז 11957- )להלן - החוק(, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום כ"א בשבט התשע"ו (31 בינואר 2016), שבין נשיאות הארגונים העסקיים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7006/2016 וכי ההוראות המורחבות כמפורט בתוספת יחולו מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) על כל העובדים והמעסיקים בישראל למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

תוספת
ההוראות המורחבות

מס' סעיף בהסכם

1. [לא הורחב].

2. שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה.

3 . כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעבור הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

6. החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי להחזר עד למחצית הסכומים הנ"ל.

7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו.

8. תחילתן של הוראות הסכם זה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016).

אני מודיע בתוקף סמכותי לפי סעיף 31 לחוק, כי מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) בטלים צווי הרחבה לדמי נסיעה משנת 2009, 2010, 2011, 2012 ו–2014 .

ד' באב התשע"ו (8 באוגוסט 2016)
(חמ -3-107 ה 1)

          חיים כץ                             
שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

 ילקוט הפרסומים 7319 התשע"ו