תאוריה העוסקת בהנעה, שפותחה על-ידי הפסיכולוג האמריקני אלדרפר (Clayton P. Alderfer) בשנת 1972, בהמשך לתאוריית הצרכים. בדומה לתאוריית הצרכים, גם תאוריה זו רואה את ההנעה כנובעת מהצורך לספק צרכים אנושיים. התאוריה מנסה להתגבר על קשיים בתאוריית הצרכים, ולכן שונה ממנה בשלושה היבטים:

• קבוצות הצרכים מצטמצמות בה לשלוש קבוצות בלבד:
• קיום (existence): צורכי הקיום הפיזיולוגיים והחומריים.
• שייכות (relatedness): קשרים חברתיים והכרה חברתית.
• צמיחה (growth): השאיפה המתמדת להתפתחות אישית.
  
  שמה של התאוריה נובע מראשי התיבות של שלוש קבוצות אלה.
  
  
• סיפוק הצרכים אינו נעשה בסדר ההיירארכי שמציגה תאוריית הצרכים, אלא ייתכן שאדם יעסוק במקביל בסיפוק צרכים מקבוצות צרכים שונות.
  
  
• סיפוק הצרכים מושפע מתהליך של תסכול-רגרסיה, כלומר תסכול מכישלון בסיפוקו של צורך מסוים גורם להפניית המרץ לסיפוקם של צרכים אחרים, בני השגה.