מילון לתנאי עבודה - ז
העלאה הדרגתית של מתח הדרגות בעיסוקים השונים והעלאה בדרגה של כל העובדים באמצעות הסכם קיבוצי. תהליך זה, הקורה מפעם לפעם במגזר הממשלתי מביא לשחיקתן של הדרגות: דרגה שנחשבה לדרגה בכירה הופכת לדרגה בינונית ואפילו זוטרה.
לתחילת העמודעליית שכר שנגרמת לא כתוצאה ממשא-ומתן שבו הוסכם על עלייה זו, אלא בעקבות פעולתם של מנגנונים אוטומטיים שנקבעו בעבר, כגון תוספת ותק או תוספת יוקר.
לתחילת העמודסכום שמופחת, בסוף חישוב מס הכנסה, מהמס שחושב קודם לכן. הזיכוי נועד להתחשב ביכולת לשלם את המס, כפי שהיא מושפעת, למשל, ממצבו המשפחתי של העובד, וכן נועד הזיכוי לעודד פעולות מסוימות, כגון עידוד החיסכון.
למרבית הזיכויים קבועה תקרה, כלומר סכום מרבי לכל זיכוי.
זיכויים עיקריים:
- נקודות זיכוי.
- זיכוי בגין תשלומים לקופת גמל לשכירים.
- תרומות.
- עבודת משמרות במפעל תעשייתי.
- זיכוי בעד הוצאות רפואיות מיוחדות (סעיף 44 לפקודת מס הכנסה).
- זיכוי לתושבי יישובים מסוימים.
בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן זיכוי ממס הכנסה לתושבי יישובים מסוימים. הזיכוי הוא באחוז מסוים מההכנסה החייבת שבגבולות תקרה.
לאחר שנים רבות שבהן ניסתה הממשלה, ללא הצלחה, לצמצם את רשימת היישובים המזכים בהקלת מס זו, עלה הדבר בידה בשנת 2003 במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, שבעקבותיו נותרו ברשימה זו בעיקר יישובי גבול הצפון ואחדים מיישובי הנגב, אליהם נוספו לאחר מכן יישובי עוטף עזה.
לשם קבלת הזיכוי על העובד לפנות לרשות המקומית שבה הוא מתגורר ולהגיש לה בקשה לאישור תושבות באמצעות טופס 1312 של רשות המסים. את אישור הרשות המקומית, הניתן על-גבי טופס 1312/א, מביא העובד למעבידו, על מנת לקבל את ההנחה במסגרת חישוב השכר.
לדיון מפורט בהנחה לתושבי ישובים מסוימים.
לאתר מאגר הטפסים של רשות המסים.
שלל זכויות וחירויות המוקנות לאדם באשר הוא אדם, ובהן זכויות האזרח (כגון זכות הקניין), זכויות פוליטיות וזכויות חברתיות. במישור הבינלאומי עוסקת בזכויות אלה הצהרה אוניברסלית על זכויות האדם. במדינות רבות עוסקת החוקה בהגנה על זכויות אלה מפני פגיעה בהן.
בישראל מוגנות אחדות מזכויות האדם באמצעות שני חוקי יסוד - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. הזכויות המוגנות כוללות גם כאלה הקשורות ביחסי עובד-מעביד: זכויות של המעביד וזכויות של העובד. חוק יסוד נוסף, שהכנסת עוסקת בו שנים רבות אך טרם סיימה את תהליך החקיקה, עוסק בזכויות חברתיות.
על המתח שנוצר בבואנו להגשים את זכויות האדם, עמד בפסק דינו השופט יצחק זמיר (בג"צ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר - אגף המכס ומע"מ):
משטר דמוקרטי הוא יותר מאשר הכרה והגנה על זכויות האדם. זכויות האדם הן, אמנם, ערך עליון, אך לא ערך יחיד. האדם הוא יותר מאשר אגד זכויות. הוא גם אגד של צרכים, נטיות ושאיפות. לפיכך אין לומר כי תפקיד השלטון הוא לכבד את זכויות האדם. נקודה. זהו תפקיד ראשון במעלה. אך זהו רק אחד התפקידים. יש לומר גם, בנשימה אחת, שתפקיד נוסף הוא לקדם את רווחת האדם. כל אדם. ועוד תפקיד הוא לעשות צדק חברתי. צדק לכל. זכויות האדם אינן אמורות להאפיל על רווחת האדם ועל הצדק החברתי. אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם.
זכויות האדם, בוויקיפדיה העברית.
לתחילת העמודמכלול של זכויות האדם בתחומי העבודה, הביטחון הסוציאלי, הבריאות, הרווחה ועוד. במסגרת זו נכללות הזכות לעבודה, הזכות לשוויון בעבודה, הזכות לרווחה חברתית, חופש ההתאגדות וחירות השביתה. זכויות אלה נכללות באמנות עבודה בינלאומיות ובאמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966.
שנים רבות עוסקת הכנסת בחקיקתו של חוק יסוד העוסק בזכויות חברתיות, אך תהליך זה רחוק מסיום. לפיכך מעוגנות זכויות אלה כעת רק בחקיקה רגילה (כגון חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי) ובפסיקה (חירות השביתה, למשל).
זכויות כספיות הנכללות בתנאי העבודה, אך אינן באות לידי ביטוי בתשלומים השוטפים הניתנים לעובד. זכויות אלה כוללות את הזכות לחופשה ודמי מחלה, הביטוח הפנסיוני, נופש שנתי, ארוחות, ביגוד ועוד. מימוש הזכות מתבצע באמצעות ניצולה, כגון יציאה לחופשה או קבלת הארוחה. מימוש בדרך זו מגשים את המטרה שלשמה ניתנה הזכות לעובד. במצב שבו העובד אינו יכול לנצל את הזכות, ממומשת הזכות לעתים בדרך של פדיון, כלומר קבלת תשלום המהווה תחליף לניצול הזכות. במקרים אחרים, זכות שאינה מנוצלת יורדת לטמיון.
לתחילת העמודזכות, במסגרת זכויות האדם, לבעלותו של אדם על רכושו, ללא חשש שרכוש זה יילקח ממנו. משנת 1992 מוגנת זכות זו בישראל על-ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שסעיף 3 בו קובע: "אין פוגעים בקנינו של אדם".
מכוח הגנה זו מוגבלת יכולתו של המחוקק להטיל מס, שהרי מס פירושו העברת רכושו של אדם לידי הממשלה. הטלת מס, ככל פגיעה אחרת בזכות הקניין, חייבת לעמוד בתנאיה של פסקת ההגבלה, המופיעה בסעיף 8 לחוק היסוד:
אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
זכות הקניין כוללת הגנה על קניין חומרי - רכוש, כסף וכו', וקניין רוחני - המצאות, יצירות ספרותיות ואומנותיות וכו'.
בזכות הקניין נכללת גם הפררוגטיבה הניהולית - זכותו של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו. בפסיקה התפתחה הכרה בזכות מעין קניינית שיש לעובד במקום עבודתו.
הסדר זמן העבודה שבו ניתנת לעובד הסמכות לקבוע בעצמו את שעות העבודה שלו, בתוך מסגרת גמישה המוגדרת בהסכם העבודה. ביצוע העבודה במסגרת זמן גמיש מגביר את שליטת העובד במבנה שבוע העבודה שלו.
תנאי הכרחי להנהגת זמן גמיש הוא מידה מסוימת של עצמאות בתפקודו של כל עובד הנכלל בשיטה זו, כך שהעובד יכול לבצע את עבודתו גם כאשר חבריו לצוות אינם נוכחים. אקלים ארגוני של אמון בעובד והעדר פורמליות, יחד עם הכשרת העובד למגוון רחב של פעילויות, מסייעים לפיכך להנהגת זמן גמיש.
בזמן גמיש משתנה משמעותם של המושגים איחור ויציאה מוקדמת, מפני שלא מוגדרות שעת התחלה קבועה ושעת סיום קבועה. עם זאת זמן עבודה גמיש אין פירושו שניתן להגיע או לצאת בכל עת; גורמים אחדים יוצרים מסגרת מוגדרת לגמישות. זמן גרעיני או זמן ליבה (core time) הוא השעות שבהן כל העובדים חייבים להיות בעבודה. זמן גרעיני, למשל, הוא השעות 9.00 עד 15.00, כלומר כל עובד רשאי להגיע בכל שעה שנוחה לו עד השעה 9.00, ולצאת בשעה המתאימה לו לאחר 15.00. לעתים נקבע גבול גם לשעות ההתחלה המוקדמת ביותר המותרת. בהמשך לדוגמא הקודמת ניתן לקבוע ששעת התחלת העבודה תהיה לא לפני השעה 7.00, כלומר העובד רשאי להתחיל את יום עבודתו בכל שעה שנוחה לו בגבולות השעתיים 7.00 עד 9.00.
הזמן שבין שעת הכניסה המוקדמת ביותר לשעת הכניסה המאוחרת ביותר (ובאופן דומה הזמן שבין שעת היציאה המוקדמת ביותר לשעת היציאה המאוחרת ביותר) הוא טווח הגמישות (flexband).
הסדר זמן העבודה שבו ניתנת לעובד הסמכות לקבוע בעצמו את שעות העבודה שלו, בתוך מסגרת גמישה המוגדרת בהסכם העבודה. ביצוע העבודה במסגרת זמן גמיש מגביר את שליטת העובד במבנה שבוע העבודה שלו.
תנאי הכרחי להנהגת זמן גמיש הוא מידה מסוימת של עצמאות בתפקודו של כל עובד הנכלל בשיטה זו, כך שהעובד יכול לבצע את עבודתו גם כאשר חבריו לצוות אינם נוכחים. אקלים ארגוני של אמון בעובד והעדר פורמליות, יחד עם הכשרת העובד למגוון רחב של פעילויות, מסייעים לפיכך להנהגת זמן גמיש.
בזמן גמיש משתנה משמעותם של המושגים איחור ויציאה מוקדמת, מפני שלא מוגדרות שעת התחלה קבועה ושעת סיום קבועה. עם זאת זמן עבודה גמיש אין פירושו שניתן להגיע או לצאת בכל עת; גורמים אחדים יוצרים מסגרת מוגדרת לגמישות. זמן גרעיני או זמן ליבה (core time) הוא השעות שבהן כל העובדים חייבים להיות בעבודה. זמן גרעיני, למשל, הוא השעות 9.00 עד 15.00, כלומר כל עובד רשאי להגיע בכל שעה שנוחה לו עד השעה 9.00, ולצאת בשעה המתאימה לו לאחר 15.00. לעתים נקבע גבול גם לשעות ההתחלה המוקדמת ביותר המותרת. בהמשך לדוגמא הקודמת ניתן לקבוע ששעת התחלת העבודה תהיה לא לפני השעה 7.00, כלומר העובד רשאי להתחיל את יום עבודתו בכל שעה שנוחה לו בגבולות השעתיים 7.00 עד 9.00.
הזמן שבין שעת הכניסה המוקדמת ביותר לשעת הכניסה המאוחרת ביותר (ובאופן דומה הזמן שבין שעת היציאה המוקדמת ביותר לשעת היציאה המאוחרת ביותר) הוא טווח הגמישות (flexband).
לתחילת העמוד