להשכלתו של העובד השפעה על שכרו בתחומים רבים. מידת ההשפעה משתנה ממקום עבודה למשנהו, והיא ניכרת במיוחד במגזר הציבורי. במונח השכלה נכללים לימודים לקראת תואר (טכנאי, בוגר אוניברסיטה וכדומה) והשתלמויות, קצרות וארוכות. יש שהלימודים וההשתלמויות קשורים באופן הדוק לעיסוקו של העובד, ויש שהקשר רופף.

להלן תחומים אחדים שבהם השכלתו של העובד באה לידי ביטוי בעת קביעת שכרו:

• דירוג של העובד נקבע פעמים רבות על-פי השכלתו, כפי שניתן ללמוד משמות הדירוגים.
• בתנאים לאיושן של משרות רבות נכללות דרישות בדבר מסלול הלימודים ורמת ההתמחות. השכלת העובד משפיעה במקרים אלה על מסלול הקידום שלו.
• לעובדים בעלי השכלה גבוהה יותר מובטח בהסכמים קיבוציים שכר גבוה יותר. העדפה זו מתבטאת בשתי צורות:
• קידום ותק מואץ (לצורך חישוב תוספת הוותק) לבעלי תואר שני;
• טבלאות שכר נפרדות בהתאם לרמת ההתמחות.
• גמול השתלמות ניתן לעובדים שצברו השתלמויות בהיקף שעות נדרש.

בנוסף לקשר הפורמלי בין השכלה לשכר, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהסכמים קיבוציים, ניכר קשר זה גם בנתונים סטטיסטיים המצביעים על קשר הדוק בין השכלה נמוכה ושכר נמוך. כתוצאה מכך, העלות הגבוהה של הלימודים באוניברסיטה אינה מרתיעה את הסטודנטים, משום שהם רואים בה השקעה שפירותיה ייקטפו בהקדם.

קישור חיצוני לשנתון הסטטיסטי לישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.