חוק הקובע את עקרונותיו של תקציב המדינה, ובין השאר מגביל את חופש התמרון של גופים במגזר הציבורי בבואם לקבוע את שכר עובדיהם. החוק קובע שתנאי השכר שנקבעים בהסכם במגזר הציבורי אסור שיחרגו מהמוסכם או הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה. חריגה כזו מותרת רק באישורו של הממונה על השכר באוצר, ובהעדר האישור בטל ההסכם מעיקרו. ריכוזיות זו נועדה למתן את עליות השכר במגזר הציבורי. פעמים אחדות אכן פעל משרד האוצר לביטולם של הסכמי שכר במגזר הציבורי שלא עמדו בדרישות החוק, באמצעות פנייה לבית המשפט או באמצעות עיכוב העברתם של כספים לגופים שחרגו.