עקום המייצג את הקשר בין סכום המס שהממשלה גובה ובין אחוז המס השולי. העקום קרוי על שמו של ארתור לאפר, שהציג עקום זה בשנת 1974. ההנחה שביסוד העקום היא שככל שאחוז המס השולי עולה, כך פוחת העניין של העובדים בעבודה. ההתנהגות בשני קצות העקום ברורה: כאשר המס השולי שווה ל-0%, סכום המס הנגבה שווה לאפס; גם כאשר המס השולי שווה ל-100% סכום המס הנגבה שווה לאפס, משום שאיש לא יטרח לעבוד בשיעור מס כזה. בהתאם לשני קצוות אלה ברור שכאשר המס השולי עולה מ-0% כך עולה סכום המס הנגבה, אך מגמה זו נמשכת עד ששיעור המס השולי מגיע לסכום מס מרבי, ומנקודה זו מתחיל סכום המס לרדת.

השאלה המעניינת כל גובה מסים היא מהי הנקודה שבה מגיע סכום המס לערכו המרבי, משום שעל גובה המסים להיזהר שלא לעבור נקודה זו (אם כי לא בהכרח ישאף להגיע אליה). עקום לאפר מבהיר שקיימת תשובה לשאלה זו, אך הוא אינו מספק את התשובה. הדעות חלוקות אפילו ביחס לתשובה לשאלה האם אנו נמצאים מימין לנקודה זו, כלומר שכדאי להוריד את שיעור המס, או שאנו נמצאים משמאל לנקודה זו, כלומר עדיין ניתן להעלות את שיעור המס.

התרשים הבא נותן הצגה קונספטואלית של עקום לאפר. הנקודה T היא אחוז המס השולי שבו מגיע סכום המס לערכו המרבי.