חוק תוכנית החרום הכלכלית - תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב - חלקי - פרק ה': עידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים)

לתחילת העמוד פרק ה': עידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים)
לתחילת העמוד 13. הגדרות
  • "האזור" - כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח- 1977;

    "המוסד" - כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי);

    "הפקודה" - פקודת מס הכנסה;

    "מגזר עסקי" - ענפי התעשיה, החקלאות, המלונאות והבניה כפי שיקבע שר האוצר בצו, למעט אלה:

    (1) פעילויות המבוצעות על ידי המדינה, רשויות מקומיות, מוסדות וגופים כאמור בסעיף 9(2) לפקודה, גופים שדינם לענין מס הכנסה כדין המדינה, וכן כל גוף שהמדינה או רשות מקומית, במישרין או בעקיפין, השתתפה בתקציבו בשנת המס הקודמת בשיעור של 30% או יותר;

    (2) שירותים ציבוריים ששר האוצר קבע בצו;

    "מועד התחילה" - מועד התחילה כאמור בסעיף 19(א);

    "מכסת גידול מינימלית" - הממוצע החודשי של מספר העובדים שהועסקו אצל אותו מעסיק בתקופה הקודמת בצירוף אחד או בתוספת שלושה אחוזים, לפי הגבוה מביניהם; לענין חישוב תוספת העובדים האחוזית כאמור יעוגל מספר העובדים כלפי מעלה;

    "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

    "קבלן שמירה או ניקיון" - מעסיק שעיסוקו במתן שירותי שמירה או ניקיון אצל זולתו;

    "עובד קבלן" - עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל;

    "מעסיק" - מעסיק במגזר העסקי, לרבות מעסיק בפועל ולמעט קבלן כוח אדם וקבלן שמירה או ניקיון, שהעסיק עובדים בכל אחד מחודשי התקופה הקודמת, ובכל התקופה - מעל חמישה עובדים בממוצע חודשי; לענין זה, "עובד" - לרבות חבר באגודה שיתופית שהועסק במגזר העסקי ועובד קבלן;

    "עובד נוסף" -

    (1) תושב ישראל לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי, העובד אצל מעסיק, בישראל או באזור, והתקיימו בו כל אלה:

    (א) הוא עובד בפועל אצל מעסיק בענפי הפעילות המפורטים בהגדרה מגזר עסקי;

    (א1) השתלמה לו גמלה מן הגמלאות המפורטות להלן בעד 50 הימים שבתכוף לפני החודש שבו החלה העסקתו וכן בעד חודש יולי 2002, כולו או חלקו:

    (1) גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, ובלבד שהכנסתו מהמקורות המנויים בסעיפים 2(1) ו-(2) לפקודה בתקופה האמורה לא עלתה על 500 שקלים חדשים בחודש;

    (2) דמי אבטלה לפי פרק ז' בחוק הביטוח הלאומי;

    (ב) שכרו הוא לפחות שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

    (ג) הוא הועסק במשך חודש אחד לפחות, בכל אחד מימי העבודה בחודש, שש שעות ביום לפחות, או מאה שלושים וחמש שעות עבודה בחודש לפחות, והכל לגבי כל חודש שבעבורו מתבקש התמריץ לפי חוק זה;

    (ד) הכנסתו מתחייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה והמעסיק ניכה מס משכרו בהתאם להוראות סעיפים 164 ו-166 לפקודה;

    (ה) אם הוא עובד אצל מעסיק שהוא אגודה שיתופית - הוא נמנה עם סוגי העובדים ששר האוצר אישרם לענין זה;

    (2) ולמעט על אחד מאלה:

    (א) מי שהוא קרובו של המעסיק, ובתאגיד - קרובו של המנהל או של בעל השליטה בו;

    (ב) עובד המבצע עבודה שבוצעה קודם לכן בידי קבלן עצמאי;

    (ג) חבר באגודה שיתופית או מחליף חבר באגודה שיתופית בעבודתו באגודה;

    (ד) עובד שעבד קודם לכן בעסק אחר של המעסיק או בחבר בני אדם שהמעסיק, ובשותפות, אחד מן השותפים, הוא בעל שליטה בו או בחברה הקשורה למעסיקו; לענין זה, "חברה קשורה" - כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999;

    (ה) עובד שעבד קודם לכן אצל אדם או בחבר בני אדם (להלן - המעסיק הקודם) שעסקיו או שנכסיו או כל חלק מהם, הועברו למעסיק או מוזגו בכל דרך שהיא בעסקי המעסיק (להלן - המעסיק החדש), למעט עובד שהמעסיק הקודם היה זכאי לתמריץ בעבורו בתכוף לפני ההעברה או המיזוג, ובלבד שהמעסיק החדש זכאי אף הוא לתמריץ בעבור אותו עובד בהתחשב במספר העובדים שהוא מעסיק לאחר המיזוג לעומת מספרם הממוצע של העובדים אצל שני המעסיקים כאחד בתקופה הקודמת;


    לענין פסקה (2), "בעל שליטה" ו"קרוב" - כמשמעותם בסעיף 32(9) לפקודה;

    "רבעון" - תקופות בנות שלושה חודשים כל אחת, שהראשונה בהן מתחילה במועד התחילה והאחרונה בהן מסתיימת בתום שנה ממועד התחילה;

    "התקופה הקודמת" - התקופה שתחילתה ביום י"ד בתשרי התשס"ב (1 באוקטובר 2001), וסיומה ביום ט"ז בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001).

לתחילת העמוד 14. זכות לתמריץ
  • (א) מעסיק יהיה זכאי לתשלום תמריץ מאוצר המדינה בעד כל עובד נוסף מעבר למכסת הגידול המינימלית ובלבד שלא ישולם תמריץ -

    1. בעד אותו עובד נוסף - לאחר תום שנים עשר חודשים מיום תחילת העסקתו של העובד הנוסף אצל המעסיק;

    2. בעד אותה תוספת עובדים - לאחר תום שנים עשר חודשים מיום תחילת העסקתו של העובד הנוסף הראשון שבעדו שולם תמריץ בשל אותה תוספת עובדים, בין אם התקיימה ברציפות בכל אחד מהחודשים ובין אם לאו; לענין זה, "תוספת עובדים", לגבי כל מעסיק - הגידול בהפרש שבין מכסת הגידול המינימלית לבין מספר העובדים שהוא מעסיק בכל חודש שבעבורו מתבקש התמריץ.

    (ב) במנין עובדיו של מעסיק, בתקופה הקודמת וברבעון השוטף, יימנו כל העובדים לרבות עובדי קבלן ועובדי קבלן שמירה או ניקיון שעבדו אצלו בתקופה הקודמת וברבעון השוטף, למעט עובדים זרים כהגדרתם בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א- 1991.

    (ג) (1) על אף הוראות הרישה של סעיף קטן (א) לענין מכסת הגידול המינימלית, מעסיק יהיה זכאי לתשלום תמריץ כאמור באותו סעיף קטן בעד כל עובד נוסף שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה כאמור בפסקת משנה (א1)(1) בהגדרה "עובד נוסף" שבסעיף 13, אף אם אינו מעבר למכסת הגידול המינימלית.

    (2) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים נוספים על התנאי האמור בפסקה (1) שרק בהתקיימם יהיה מעסיק זכאי לתשלום תמריץ לפי סעיף קטן זה.

לתחילת העמוד 15. התמריץ ושיעורו
  • (א) התמריץ ישולם באמצעות המוסד אחת לרבעון, ויחושב לפי כל חודש ברבעון שבו הועסק העובד הנוסף במשך של החודש.

    (ב) התמריץ יהיה בסכום של 1,000 שקלים חדשים לחודש;

    (ג) מסכום התמריץ ינוכה כל תשלום אחר המשתלם למעסיק בשל העובד מאוצר המדינה, או על פי כל דין, בשל הכשרה מקצועית או בשל סיוע לקליטה בעבודה.

  • (א) ראה המוסד כי מעסיק לא היה זכאי לתמריץ, או לחלקו, יחזיר המעסיק את סכום התמריץ כאמור, ולענין זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות לפי פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי.

    (ב) בית המשפט שהרשיע אדם בשל קבלת תמריץ במרמה רשאי, נוסף על כל עונש אחר, לצוות עליו להחזיר לאוצר המדינה סכום שלא יעלה על פי ארבעה מסכום התמריץ שהתקבל שלא כדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על סכום התמריץ שקיבל מיום קבלתו ועד יום ההחזר; על גביית החזר כאמור שלא שולם במועדו יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה חוב מס כמשמעותו באותה פקודה.

לתחילת העמוד 17. תשלום התמריץ
  • (א) בקשה לתמריץ תוגש למוסד על ידי המעסיק בדרך ועל פי כללים שיקבע שר האוצר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר מתום שלושה חודשים מתום הרבעון שבשלו מוגשת הבקשה; בקשה שהוגשה באיחור לא תוכר ולא ישולם תמריץ בשלה.

    (ב) סכום התמריץ יועבר למעסיק בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה; הועבר הסכום לאחר המועד האמור, תיווסף עליו ריבית בשיעור שקובע החשב הכללי במשרד האוצר, מעת לעת, עד להעברתו למעסיק בפועל.

לתחילת העמוד 18. ביצוע ותקנות
  • (א) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

    (ב) אוצר המדינה יחזיר למוסד את כל הוצאותיו הנובעות מביצוע פרק זה, לפי כללים שייקבעו בהסכם בין הצדדים.

לתחילת העמוד 19. תחילה ותחולה
  • (א) מועד תחילתו של פרק זה ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003), או במועד מוקדם מזה שקבע שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, בצו.

    (ב) פרק זה יעמוד בתוקפו עד תום עשרים וארבעה חודשים ממועד התחילה.

    (ג) (1) תחולתו של פרק זה למעט סעיף 14(ג) היא לגבי עובדים שיתקבלו לעבודה החל במועד התחילה עד תום שנה ממועד התחילה.

    (2) תחולתו של סעיף 14(ג) היא לגבי עובדים שהתקבלו לעבודה החל במועד התחילה עד יום כ"ז באדר ב' התשס"ג (31 במרס 2003) (בפסקה זו - התקופה הקובעת); שר האוצר רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שמועד סיומה לא יאוחר מיום ז' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003).

לתחילת העמוד 20. פרשנות
  • למען הסר ספק, אין בהוראות פרק זה כדי להשליך בדרך כלשהי על הזכאות לתמריץ לפי חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א-1991.