ריבוי התמחויות, או ריבוי משימות, פירושו התמחות של העובד בעיסוקים אחדים, במקום בעיסוק יחיד כמקובל. דוגמה לכך היא איש פיתוח העוסק גם בסיוע לשיווק ובתמיכה בלקוחות, או איחוד תפקידיהם של מנהל השיווק ומנהל המכירות לתפקיד משולב אחד.

ריבוי התמחויות מובן מאליו בארגונים קטנים, שבהם התמחות צרה לא תצדיק עבודה במשרה מלאה, והוא תוצאה טבעית של פיטורי צמצום, אך יש בו אטרקטיביות גם לארגונים גדולים. הגמישות המאפיינת עובד מרובה התמחויות נחוצה במיוחד לארגון הפועל בתנאים של טכנולוגיה או סביבה המשתנים במהירות, או במצב של מחסור בעובדים מיומנים.

ריבוי התמחויות מהווה בסיס להעלאת שכרו של העובד. העלאה זו מוצדקת לא רק בחיסכון בכוח-אדם, אלא גם מפני שריבוי ההתמחויות תורם לתפוקה גבוהה יותר של העובד ולשיפור באיכות המוצר או השירות שהוא מספק. יתרונות אלה מושגים בזכות הראייה הרחבה של מטרות המפעל וצרכיו לה תורם ריבוי ההתמחויות.

העובד יוצא נשכר מריבוי התמחויות לא רק בזכות הגידול בשכרו אלא גם בזכות הגיוון המוענק לעבודתו, וההתפתחות המקצועית הכרוכה בכך. עם זאת מגלים לעתים העובדים וארגוניהם התנגדות לגישה זו מסיבות שונות: חוסר פתיחות למאמץ הלימודי הנדרש, חשש מפני אבטלה שתגרם עקב החיסכון בכוח-אדם, חשש מעומס-יתר על העובד וכדומה.