הסכם שנחתם בחודש מאי 1996, ימים אחדים לפני הבחירות, בין שר האוצר בייגה שוחט ויו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, והבטיח מימון של האוצר לשיפור הפנסיה המשולמת לחלק מחברי קרנות הפנסיה, באמצעות הגדלת המשכורת הקובעת שלהם. על-פי ההסכם, גימלאים שהמשכורת הקובעת שלהם מחושבת בשיטת "ממוצע היחסים", יקבלו פיצוי בגובה 60% מההפרש בין הפנסיה הנובעת ממשכורת קובעת זו לבין הפנסיה הנובעת מהמשכורת הקובעת המחושבת בשיטת "שלוש השנים האחרונות". 

מאז חתימת ההסכם נמנע האוצר מליישם אותו, עקב עלותו הגבוהה, והסוגיה הפכה לסלע מחלוקת קבוע בין ההסתדרות לאוצר. בתחילת שנת 2001 החלו קרנות הפנסיה לשלם מקדמות על חשבון הפיצוי, אך משרד האוצר ניסה להפסיק תשלום זה, בטענה שקיים קושי לקבל נתונים מדויקים לחישוב הפיצוי. 

במסגרת הרפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות שנערכה כחלק מ"התוכנית להבראת כלכלת ישראל" הוקפא הסכם "הפתק הצהוב" החל מחודש אוקטובר 2003. בחוק המדיניות הכלכלית נוסף סעיף 78יד(ד) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, האוסר במפורש על קיום הסכם "הפתק הצהוב". חרף זאת, בתחילת ינואר 2004 הגיעו שר האוצר, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, להסכמה על חידוש מימושו של הסכם "הפתק הצהוב", ביחס למי שפרש עד סוף ספטמבר 2003, כולל תשלום הפרשים לתקופה שבה הוקפא מימוש ההסכם. הסכמה זו, שטרם פורסם צבע הפתק שעליו נכתבה, מצריכה תיקון בחוק.