מילון לתנאי עבודה - ר

ראה ראיון עבודה

ראיון של העובד עם הממונה הישיר, שבו נמסר לעובד מידע על רמת עבודתו, השתלבותו בעבודה, ציפיות ממנו לתקופה הקרובה ומסלול הקידום שלו.

ראיון שבמסגרתו נפגש מועמד לעבודה עם מעסיקו הפוטנציאלי: הממונה הישיר, איש מחלקת כוח אדם, או חברת השמה. בראיון מנסים שני הצדדים לתהות זה על קנקנו של זה, כדי לבדוק את מידת התאמתם זה לזה. קורות חיים של המועמד, מכתבי המלצה שקיבל ותעודות המעידות על השכלתו מסייעים למועמד להציג את עצמו. להשלמת תהליך המיון משמש אבחון תעסוקתי, לפני הראיון או לאחריו.

ראיון שמתבצע עם עובד שהתפטר, זמן מה לאחר סיום עבודתו, לשם בירור הסיבות שהניעוהו להתפטר. הראיון נועד לסייע למעסיק בגיבוש כלים למניעת התפטרויות נוספות, ובכך לתרום לשימור העובדים.

במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת 2002 תוקן סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ונקבע בו כי שווי השימוש בטלפון סלולרי המועמד לרשות עובד על-ידי מעבידו הוא בגדר הכנסת עבודה.

שווי השימוש בטלפון הסלולרי לצורך החיוב במס נקבע בתקנות שהגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובהתאם לתקנות אלה מבוצע החיוב החל מ-1 במאי 2002.

שווי השימוש המרבי הוא 100 ש"ח לחודש (בשנת 2011).

לדיון מפורט בנושא המס על הטלפון הסלולרי
לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס"ב-2002

רווח שנוצר כתוצאה מעליית ערכו של נכס, כלומר ההפרש בין מחיר המכירה שלו למחיר הקנייה שלו. במסגרת התמורה שמקבל עובד בעד עבודתו עשוי להיווצר רווח הון בעת מימוש אופציות (או ניירות ערך אחרים) שניתנו לעובד במסגרת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. רווח הון אינו נחשב להכנסת עבודה, ולכן פטור מדמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס שכר. רווח הון חייב במס הכנסה, בהתאם לסעיפים 88 - 101 לפקודת מס הכנסה.

פעולותיה של הממשלה לשיפור תנאי חייהם של התושבים, ובפרט מעוטי היכולת שבהם, במסגרת מימושה של מדינת רווחה. למטרה זו משמשות שתי שיטות: הגדלת הכנסתם של מעוטי היכולת, למשל באמצעות הבטחת הכנסה, ואספקת שירותים, כגון שירותי בריאות וסיעוד.

פעולותיו של המעסיק לשיפור איכות חייהם של עובדיו, במקום העבודה ומחוצה לו. נכללות בכך הטבות כגון נופש שנתי, ביטוח ריפוי שיניים, ארוחות, חדר כושר, מועדוני ספורט, הכנה לפרישה, שירותי יעוץ ועוד. לעתים ניתן חלק משירותים אלה על-ידי ועד העובדים.

רופא המתמחה בקביעת התאמתו, מבחינה בריאותית, של עובד לעבודה מסוימת. קביעה זו נחוצה, בעיסוקים מסוימים, לפני תחילת העבודה. בעקבות פגיעה בכושרו של העובד נדרשת קביעה של רופא תעסוקתי על העיסוקים המתאימים לו. לחוות דעת של רופא תעסוקתי משקל רב בתביעות של אובדן כושר עבודה ונכות מעבודה. בנוסף עוסק רופא תעסוקתי בזיהוי סיכונים במקום העבודה ונקיטת אמצעי זהירות מפניהם.

הגדרת תפקידו וסמכויותיו של רופא תעסוקתי

רופא תעסוקתי

ראה טלפון סלולרי

ריבוי התמחויות, או ריבוי משימות, פירושו התמחות של העובד בעיסוקים אחדים, במקום בעיסוק יחיד כמקובל. דוגמה לכך היא איש פיתוח העוסק גם בסיוע לשיווק ובתמיכה בלקוחות, או איחוד תפקידיהם של מנהל השיווק ומנהל המכירות לתפקיד משולב אחד.

ריבוי התמחויות מובן מאליו בארגונים קטנים, שבהם התמחות צרה לא תצדיק עבודה במשרה מלאה, והוא תוצאה טבעית של פיטורי צמצום, אך יש בו אטרקטיביות גם לארגונים גדולים. הגמישות המאפיינת עובד מרובה התמחויות נחוצה במיוחד לארגון הפועל בתנאים של טכנולוגיה או סביבה המשתנים במהירות, או במצב של מחסור בעובדים מיומנים.

ריבוי התמחויות מהווה בסיס להעלאת שכרו של העובד. העלאה זו מוצדקת לא רק בחיסכון בכוח-אדם, אלא גם מפני שריבוי ההתמחויות תורם לתפוקה גבוהה יותר של העובד ולשיפור באיכות המוצר או השירות שהוא מספק. יתרונות אלה מושגים בזכות הראייה הרחבה של מטרות המפעל וצרכיו לה תורם ריבוי ההתמחויות.

העובד יוצא נשכר מריבוי התמחויות לא רק בזכות הגידול בשכרו אלא גם בזכות הגיוון המוענק לעבודתו, וההתפתחות המקצועית הכרוכה בכך. עם זאת מגלים לעתים העובדים וארגוניהם התנגדות לגישה זו מסיבות שונות: חוסר פתיחות למאמץ הלימודי הנדרש, חשש מפני אבטלה שתגרם עקב החיסכון בכוח-אדם, חשש מעומס-יתר על העובד וכדומה.

ראה ריבוי התמחויות

ראה הלוואה.

ראה הנחה מריבית.

ראה הנחה מריבית.

הגבלות שחלות על המעביד, במסגרת הסכם קיבוצי, לפיהן עליו להעסיק עובדים שאינו זקוק להם. מטרתו של האיגוד המקצועי בקביעת הגבלות אלה היא מניעת אבטלה בקרב חבריו. להגבלות אלה צורות שונות:

• החובה להמשיך ולהעסיק פועלים שהעסקתם נעשתה מיותרת עקב החלפתם במיכון או הנהגת טכנולוגיה מתקדמת.
• הגבלת התפוקה לעובד, כדי להגדיל את מספר העובדים הנחוצים לשם השגת תפוקה נדרשת.
• הגדרת תקן מחייב של עובדים ביחידה ארגונית, ללא קשר למספר העובדים הנחוץ למילוי משימותיה של יחידה זו.

מרבית המקצועות אינם דורשים רשיון על מנת לעסוק בהם, להפך - חופש העיסוק, כלומר זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שיבחר, הוא זכות יסוד. יחד עם זאת, מקצועות אחדים מחייבים קבלת רשיון על מנת לעסוק בהם, בעיקר מסיבות של טובת הציבור אך לעתים עקב קיומה של גילדה שזכתה לתמיכת המחוקק. בפקודת הרוקחים, למשל, נקבע: "לא יעסוק אדם במקצוע הרוקח אלא אם ניתן לו רשיון לפי הוראות פקודה זו". לשם קבלת הרשיון נדרשת השכלה נאותה, ולעתים גם תקופת הכשרה כמתמחה.

מקצועות הדורשים רישוי הם רפואה, רוקחות, הנדסה, פסיכולוגיה, עריכת דין, ראיית חשבון, שמאות מקרקעין ועוד. הרשיון לעסוק במקצוע ניתן על-ידי הגוף שהוסמך לכך. רשיון לעסוק בראיית חשבון, למשל, ניתן על-ידי מועצת רואי החשבון.

רכב שהוצאות רכישתו (או שכירתו) ותחזוקתו השוטפת חלות על המעסיק, והוא משמש עובד מסוים לצורכי עבודתו וגם לצרכיו הפרטיים. רכב צמוד ניתן לעובדים משלוש סיבות:

• העובד זקוק לרכב בשעת עבודתו לשם מילוי תפקידו (טכנאי-שירות, נציג-מכירות וכו'), והרכב משמש אותו גם לאחר שעות העבודה, לצרכיו הפרטיים. סוג הרכב נקבע על-פי השיקולים התפעוליים של המעסיק.
• העובד אינו זקוק לרכב לצורך עבודתו, והרכב ניתן לו כחלק משכרו. רכב כזה ניתן לעובדים בכירים, הן בזכות היותו סמל סטטוס והן בזכות יתרונות מיסוי הגלומים בהטבה זו. טיבו של הרכב הצמוד הופך במקרה זה לנושא למשא-ומתן, בדומה לכל רכיב שכר אחר. במסלול הקידום של העובד נכלל במצב זה לא רק שכר היסוד שלו אלא גם נפח המנוע של מכוניתו.
• בשנים האחרונות החלו מעסיקים להתייחס אל רכב צמוד כאל אחת מההטבות הגמישות. לכל עובד, ללא תלות בדרגתו ובתפקידו, מוצע להקטין את שכרו בגובה עלותו, הידועה מראש, של רכב שכור מדגם שייבחר על-ידי העובד, ולקבל רכב זה כרכב צמוד.

השווי (לצורך מס) של השימוש ברכב צמוד שמעמיד המעביד לרשות עובד נקבע בתקנות על-ידי שר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת). לרכב שעלה לכביש עד סוף 2009 נקבע שווי השימוש לפי קבוצת הרכב המופיעה ברשיון הרכב, ולרכב שעלה לכביש משנת 2010 ואילך נקבע שווי השימוש כאחוז ממחיר המחירון של הרכב.

לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987.

רכב צמוד - שאלות ותשובות.

הרכיבים השונים שמהם מורכב השכר. רכיבים אלה נחלקים לקבוצות אחדות: תשלומים, הטבות בשווה כסף, ניכויים, הפרשות וזכויות.

ראה, תלוש שכר חכם במערכת השכר של חילן

במסגרת שיטות שכר עידוד, גודלה של היחידה הארגונית שביצועיה נמדדים לשם קביעת גובהו של שכר העידוד. רמת ההקבצה הקטנה ביותר היא העובד הבודד (שכר עידוד אישי), ורמות גדולות יותר הן צוות, מחלקה ומפעל.

ענף של הרפואה העוסק במחלות מקצוע, כלומר מחלות הנובעות מעיסוקו של העובד. הפעילות כולל מניעה של מחלות מקצוע, אבחנתן והטיפול בנפגעים מהן, וכן טיפול בנפגעים מתאונת עבודה.

לאתר של המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית.

מבנה השכר בארגון נקבע בתהליך מצטבר שנמשך שנים רבות, תהליך הכולל תוספות, שינויים ותיקונים. בתוצאה הסופית קשה לזהות לעתים את המטרות שהביאו את השכר למבנהו הנוכחי. מוצא אפשרי, אם כי לא פשוט ליישום, ממצב זה הוא רפורמה במבנה השכר, שבה מוגדר השכר בארגון מבראשית, תוך התייחסות יסודית למטרות שיש להשיג באמצעותו.

במגזר הממשלתי נעשו פעמים רבות רפורמות, או נסיונות לרפורמה, באמצעות ועדות אחדות שהוקמו למטרה זו: ועדת גוברין בשנת 1951, ועדת גורי בשנת 1955, ועדת הורביץ בשנת 1964, ועדת ברקאי בשנת 1975, וועדת זוסמן שהוקמה בסוף שנת 1985 והגישה את המלצותיה בתחילת 1989. בכל המקרים נעשה ניסיון לצמצם את מורכבותו של השכר במגזר הממשלתי, ולתקן עיוותים שנוצרו בו במהלך השנים.

עריכת שינויים מקיפים בכללי מס הכנסה, ובפרט בבסיס המס ובמדרגות המס, הם חלק מהדינמיקה של מס זה. לחצים המופעלים על המחוקק במהלך השנים מביאים למתן פטורים שונים, המקטינים את בסיס המס. במקביל עולות מדרגות המס. שינויים אלה נעשים תוך גידול במורכבותו של המס. הרפורמה נועדה לסדר מחדש את המס, ולעשותו פשוט וצודק. במדינת ישראל נעשתה בשנת 1975 רפורמה מקיפה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן-שחר". יוזמה לרפורמה נוספת הביאה להקמתה של "ועדת ששינסקי", שרק חלק מהמלצותיה יושמו, לאחר זמן רב.

רפורמה מקיפה בוצעה בארה"ב בשנת 1986. רפורמה זו, שבה הופחתו שיעורי המס במידה ניכרת, הביאה להפחתת שיעורי המס במדינות נוספות, ובהן מדינת ישראל.

בשנת 2000 הגישה את המלצותיה "ועדת בן-בסט", שעיקרן הגברת מיסוי ההון והקטנת מיסוי העבודה. בעקבות התנגדותה של ההסתדרות החדשה הסכים שר האוצר שלא לממש רבות מהמלצות הוועדה, ובהמשך נזנחו כל שאר ההמלצות.

בשנת 2002 הגישה את המלצותיה "ועדת רבינוביץ", ואלה הפכו תוך זמן קצר לתיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה.

את זכויות הפנסיה צובר העובד במהלך כל שנות העבודה שבהן הוא מבוטח בקרן פנסיה. כל מעביד קשור באחת מקרנות הפנסיה, ולכן החלפת מקום עבודה עשויה להיות כרוכה בהחלפת קרן פנסיה. בין קרנות הפנסיה קיימים הסדרי רציפות זכויות פנסיה, המאפשרים לעובד לקבל פנסיה מהקרן האחרונה שבה היה חבר, בהתאם לזכויות שצבר בכל שנות עבודתו. הסדרי רציפות קיימים בין קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לבין עצמן, בינן לבין ממשלת ישראל (כמעסיק) והרשויות המקומיות, ועוד.

יחידה במשרד האוצר, הממונה על גביית מס הכנסה, מס שכר ומסים נוספים. עד להקמתה, באמצע 2004, עסקה בפעילות זו "נציבות מס הכנסה" או "אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין", שמוזגה לגוף החדש. הקשר של רשות המסים עם ציבור משלמי המסים נעשה באמצעות משרדי פקיד השומה שברחבי הארץ.

לאתר של רשות המסים בישראל