סיום חוזה העבודה, כלומר ניתוק יחסי עובד-מעביד, ביוזמתו של המעביד. בדרך כלל אין העבודה נפסקת מיד עם מתן הודעת הפיטורים, אלא ניתנת לעובד הודעה מוקדמת. הזכות לפטר היא זכות בסיסית של המעביד, אך חלות עליה הגבלות שונות, מכוח חוק (למשל הגבלת פיטוריה של עובדת הנמצאת בהריון או האיסור על פיטורי עובד בעת היותו בשירות מילואים) או מכוח הסכם קיבוצי. פיטורים הנעשים חרף הגבלות אלה הם פיטורים שלא כדין.

פיטורים מזכים את העובד כמעט תמיד בפיצויי פיטורים. עם זאת עבירת משמעת חמורה שביצע העובד עלולה לגרום לפיטוריו תוך שלילה, מלאה או חלקית, של הזכות לפיצויים. דוגמאות לנסיבות כאלה:

• עובד שמעל בכספי המעביד או גנב מרכוש המפעל;
• עובד ששינה באופן חד-צדדי את תנאי העסקתו, למשל הקטין את אחוז המשרה שלו או יצא לחופשה ממושכת בניגוד לדרישת המעביד;
• עובד שמסר סודות מקצועיים של המפעל למתחריו.

שלילת פיצויי פיטורים מעובד שפוטר נתקלת, כצפוי, בהתנגדות העובד, ולכן הובאו מקרים רבים כאלה לדיון בבית הדין לעבודה.

למאמר צרור עצות למפוטר היי-טק.
למאמר הגנה מפני פיטורים.