חוק עובדים זרים - פרק ד': הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל

בפרק זה -

"הממונה" - הממונה או עובד משרד הפנים שהוא הסמיכו לעניין פרק זה;

"מסתנן" - מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק הכניסה לישראל;

"תום התקופה לשהייה בישראל", לעניין עובד זר שהוא מסתנן - המועד שבו עליו לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.

(א) השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן - הפיקדון). כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.

(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (בפרק זה - הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (בפרק זה - חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.

(ב2) 

רשות האוכלוסין וההגירה תאפשר לעובד זר השוהה בישראל, לצפות, בכל עת, באתר האינטרנט שלה או באמצעי דיגיטלי, במידע בכתב כמפורט להלן או לקבלו מרשות האוכלוסין וההגירה לפי בקשתו, והכול בלא תשלום:

(1)   כספי הפיקדון המתנהלים ולגביו בקרן או בחשבון הבנק, ובכלל זה תשלומי המעסיק, סכומי הפיקדון, הרווחים שנצברו והעמלות ודמי הניהול שנוכו;

(2)   אופן הגשת בקשה לקבלת כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף קטן (ד) וקישור לנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה לעניין הפיקדון;

(3)   תוקף האשרה והרישיון של העובד הזר לפי הוראות חוק הכניסה לישראל.

(ב3) רשות האוכלוסין וההגירה תעביר לעובד זר שאינו שוהה בישראל, לפי בקשתו, את המידע המפורט בסעיף קטן (ב2)(1) ו-(2).

(ג) בוטל.

(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין, ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור לאחר שעזב את ישראל, למעט יציאה זמנית מישראל והכל בהתאם להוראות ולתנאים שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).

(ד1)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), עזב העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, יחולו הוראות אלה:

(1) העובד הזר יהיה זכאי לקבל חלק השווה ל-25% מכספי הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו בשל אותו חלק, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2) על הרווחים שנצברו בשל אותו חלק (בסעיף קטן זה – החלק הבסיסי), במועד ובמקום שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שהגיש לממונה בקשה בכתב לקבלת הכספים כפי שנקבע לפי אותו סעיף קטן;

(2) עזב העובד הזר את ישראל לא יאוחר מ-12 חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, יהיה זכאי, נוסף על החלק הבסיסי, ליתרת כספי הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו עליהם ובניכויים כמפורט להלן ולפי סדר זה:

(א) הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, שיועברו לאוצר המדינה;

(ב)  סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי העובד הזר, המפורט בטור ב' לתוספת הראשונה 1ב', בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה שבה העובד הזר הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל עד מועד עזיבתו את ישראל (בסעיף זה – תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' לתוספת הראשונה 1ב';

(ג) מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (ב), לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2).

(ד2)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד1)(2), מצא הממונה, לפי בקשת של עובד זר, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה או כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לעניין סעיף קטן (ד1)(2)(ב);

(2) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי פסקה (1) לגבי עובד זר, אם חלפו מעל שלוש שנים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל עד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה;

(3) הגשת בקשה של עובד זר לפי פסקה (1) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור.

(ד3)

(1) עובד זר הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לדחות בקשה להפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לפי סעיף קטן (ד2), כולה או חלקה, רשאי להגיש, בתוך 21 ימים ממועד ההחלטה, השגה לעובד משרד הפנים שהממונה כהגדרתו בסעיף 1 הסמיך לעניין סעיף קטן זה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב;

(2) הגשת השגה של עובד זר לפי פסקה (1) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור;

(3) ההשגה תוגש בכתב באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שתפרסם רשות האוכלוסין וההגירה באתר האינטרנט שלה או שתוגש באופן מקוון אחר כפי שיורה הממונה בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט כאמור וברשומות;

(4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ידון ויכריע בה על פי טענות וראיות שיגיש העובד הזר בכתב.

(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה -

1. סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
   
   
2. כספים שנצטברו לעובד הזר בקרן בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם ותחול עליהם, בעת תשלומם לידי העובד הזר, חובת ניכוי במקור בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה.
   
   
3. על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), היה העובד הזר מסתנן, יחולו הוראות אלה:

(א) משכר העבודה של העובד הזר, ובכללו חלק העובד, ינכה המעסיק מס במקור בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה האמורה; 

(ב) על חלק המעסיק המופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא 1(א), וכן על הריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים אשר נצברו בקרן או בחשבון הבנק ואשר מקורם בפיקדון לגבי העובד הזר, יחולו הוראות פסקה (1) ויוטל המס כאמור בפסקה (2).

(ו)

1. נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו. 
   
   
2. היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 1יא1, לפי העניין, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין את ההפרש שבין שני הסכומים, משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שסך כל הניכויים משכרו של העובד הזר לקרן לפי פסקה (ו) ולפי סעיף קטן (ג) לא יעלה על השיעור שנקבע לפי הסעיף הקטן כאמור.
   
   
3. על מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
   
   
4. יראו מעסיק שהעביר לקרן או לחשבון הבנק, לפי העניין, תשלומים כאמור בסעיף זה, כמי שעמד בחובתו כאמור בסעיף זה, אף אם נוכו משתלומים אלה סכומים כאמור בסעיף קטן (ד1) או בסעיף 1יא4.

(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר -

1. תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
   
   
2. השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן, או מחשבון הבנק בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
   
   
3. סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
   
   (3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות מפסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
   
   
4. בוטל.
   
   
5. הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה ולניכויים מהעובד הזר, כאמור בסעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו).
   
   

(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד) לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר שלפניו; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר סכום הפיקדון כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.

(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעסיק לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.

(א) על אף האמור בסעיף 1יא(א), מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן יפקיד בעדו פיקדון בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון (בפרק זה - פיקדון לגבי מסתנן); חלק הפיקדון השווה ל-16% משכר עבודתו כאמור ישולם בידי המעסיק (בפרק זה - חלק המעסיק) וחלק הפיקדון השווה ל-20% משכר עבודתו ינוכה בידי המעסיק משכר עבודתו של המסתנן בעד אותו חודש (בפרק זה - חלק העובד); הפקדת חלק העובד לפי סעיף זה תתבצע לאחר ניכוי המס במקור, בידי המעסיק, משכר עבודתו של המסתנן, כאמור בסעיף 1יא(ה)(3)(א).

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר רשאים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע, בצו, דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים כי -

(1) חלק המעסיק יעמוד על סכום נמוך מהאמור באותו סעיף קטן, אך לא נמוך מ-12.5% ;

(2) חלק העובד יעמוד על סכום נמוך מהאמור באותו סעיף קטן, אך לא נמוך מ-16.5%.

(ב) בכפוף להוראות לפי פרק זה ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בקרן או בחשבון הבנק לפי פרק זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או  לעיקול.

(ג) פיקדון לגבי מסתנן ישולם בידי המעסיק, בדרך שיורה שר הפנים, לקרן או לחשבון הבנק, מדי חודש, במועד כאמור בסעיף קטן (ד), בעד העסקתו של העובד הזר שהוא מסתנן בחודש הקודם למועד התשלום.

(ד) הפיקדון ישולם במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד הזר שהוא מסתנן בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), בחודש שבו חל מועד עזיבתו של העובד הזר שהוא מסתנן את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם המעסיק את יתרת סכום הפיקדון בעד תקופת העסקתו של העובד הזר עד למועד האמור, חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, והכול ככל שהוא יודע על מועד העזיבה כאמור.

(ו) בסעיף זה, "שכר עבודה" - שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

מעסיק המשלם פיקדון לגבי מסתנן, ידווח לממונה באופן מקוון, במועד ביצוע התשלום, על תשלום הפיקדון כאמור לגבי כל עובד זר שהוא מסתנן המועסק על ידיו, על סכום הפיקדון ששולם והתקופה שבעדה שולם, ועל פרטיו ופרטי העובד הזר שלגביו שולם הפיקדון. 

בוטל

(א) על אף האמור בסעיף 1יא(ד) עד (ד2), היה העובד הזר מסתנן שעזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יחולו הוראות אלה:

(1) המסתנן יהיה זכאי לקבל 67% מכספי הפיקדון בתוספת הרווחים, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין על הרווחים בשל אותו חלק, עם עזיבתו את ישראל;

(2) עזב המסתנן את ישראל לא יאוחר משישה חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יהיה זכאי, נוסף על חלק מכספי הפיקדון האמור בפסקה (1), ליתרת כספי הפיקדון בתוספת הרווחים ובניכויים כמפורט להלן ולפי הסדר כמפורט להלן, בשל אותה יתרה:

(א) הוצאות ההרחקה החלות על המסתנן לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל;

(ב) סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקה משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי המסתנן, המפורט בטור ב' בתוספת השנייה, בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד למועד עזיבתו את ישראל (בסעיף זה - תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' שבתוספת השנייה;

(ג) מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (ב), לפי הוראות סעיף 1יא(ה)(3)(ב);

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר שהוא מסתנן, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, או כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, או כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו, לעניין סעיף קטן (א)(2) על החלטת הממונה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 1יא(ד3).

(ג) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי עובד זר שהוא מסתנן, אם חלפו מעל 18 חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו ועד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה.

(ד) הגשת בקשה של עובד זר שהוא מסתנן לפי סעיף קטן (ב) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור.

(ה) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (א).

(א) על אף האמור בהוראות לפי סעיף 1יא(ז), כספי הפיקדון שלהם זכאי עובד זר שהוא מסתנן לפי סעיף 1יא4, ישולמו לידיו באמצעות הגוף המנהל את כספי הפיקדון לפי פרק זה, באחת הדרכים המפורטות בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:

(1) ישירות לידי העובד הזר - לאחר שהעובד הזר עבר את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון או בתחנת גבול אחרת שקבע שר הפנים, בעת עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה בכתב למשיכת כספי הפיקדון וצירף אליה צילום כרטיס טיסה ודרכון או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה, שבעה ימים לפחות לפני עזיבתו את ישראל אך לא יותר מ-30 ימים לפני המועד האמור;

(2) בהעברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל על שמו של העובד הזר - בתוך 30 ימי עבודה מהיום שנודע לממונה על עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שפרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק נמסרו לממונה לפי סעיף 1יא7; לא נמסרו פרטים כאמור, תתבצע ההעברה הבנקאית לפי פסקה זו, בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת הפרטים כאמור.

(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע דרכים ותנאים נוספים להעברת כספי הפיקדון לעובד זר שהוא מסתנן.

(א) נפטר עובד זר שהוא מסתנן בטרם עזב את ישראל, והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי הפיקדון לפי סעיף 1יא4 אילו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, יועברו כספי הפיקדון שלהם היה זכאי העובד הזר אילו עזב כאמור לידי מי שהוכח שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - למי שהוכח שהוא ילדו, ובאין בן זוג וילד - למי שהוכח שהוא הורהו.

(ב) בוטל

(ג) לא הוכח כי לעובד הזר בן זוג, ילד או הורה כאמור בסעיף קטן (א), יועברו כספי הפיקדון למי שנקבע שהם יורשי העובד הזר, בהחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת שניתנה לפי דין הירושה החל על העובד הזר ואושרה כדין בישראל.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע כי כספי הפיקדון של עובד זר שהוא מסתנן שנפטר כאמור בסעיף זה, יועברו למוטב שהוא בן משפחה מדרגה ראשונה של העובד הזר; קבע השר כאמור, יקבע הוראות לעניין מסירת פרטי המוטב בידי העובד הזר, לממונה.

עובד זר שהוא מסתנן ימסור לממונה פרטים מלאים לגבי חשבון בנק המתנהל על שמו לצורך קבלת כספי הפיקדון לפי סעיף 1יא5 באמצעות תצהיר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או בתצהיר שניתן לפני גורם מוסמך מחוץ לישראל בהתאם לסעיף 30 לפקודה האמורה.

על אף האמור בהוראות לפי סעיף 1יא(ז)(2), כספי פיקדון שלא הוצאו על ידי עובד זר שהוא מסתנן מהקרן או מחשבון הבנק לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה סכומים שנוכו לפי
סעיף 1יא4(א)(2) בשל שיהוי בעזיבה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל, ניתן לעשות בהם שימוש למטרת רווחתם ובריאותם של מסתננים השוהים במרכז שהייה לפי פרק ד' לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בתום שנתיים מתום התקופה לשהייה בישראל.

אין בהפקדת סכום הפיקדון לגבי מסתנן בקרן או בחשבון הבנק לפי פרק זה או בדיווח לממונה לפי סעיף 1יא2 משום אישור לחוקיות העסקתו של עובד זר בידי מעסיק או לחוקיות שהייתו או עבודתו של עובד זר שהוא מסתנן בישראל.